החלטת הרשות צריכה להיות מבוססת על עוברות ולהיות מנומקת . אכן , מן הראוי לתת נימוקים לכל החלטה התלויה בשיקול דעת שיש בה כדי לפגוע באזרח . החלטה לא מנומקת נראית כהחלטה שרירותית . חובת ההנמקה היא כללית ואינה מוגבלת רק למקרים הנכנסים כגדר החוק לתיקון סדרי המינהל ( החלטות והנמקות , ( תשי"ט 1958 ' ( להלן : "חוק . ( "ההנמקות החלטות של הגוף המופרט בכובעו השלטוני הן כמו החלטות של רשות . החלטות של מעין שלטון , ובמיוחד כאלה שיש בהן כדי לפגוע בפרט ( למשל , במקרה של שלילת קצבה , ( חייבות להיות מנומקות . ההנמקה נדרשת כדי למנוע טענות או חששות שהגוף המופרט קיבל את החלטתו ממניעים זרים כדי לחסוך בעלויות . ההנמקה גם חשובה כדי לאפשר לפרט המטופל לממש את זכותו ולהגיש ערר על ההחלטה בפני זרוע אחרת של התאגיד או אצל הגוף המפקח . בהקשר זה ראוי לפרש באופן נרחב את הביטוי "עובד ציבור" בסעיף 1 לחוק ההנמקות - כפי שפורשה פסקת הכיבוד בחוקי היסוד - ולכלול בו גם את התאגידים המופרטים . בהקשר קרוב ראוי להזכיר גם את החובה לפעול תוך זמן סביר המוסדרת אף היא בחוק ההנמקות . הן משום שהתאגיד המופרט עוסק בדיני נפשות ( בין אם בחיב...
אל הספר