ד. תלותו בדרך כלל של מודל התחולה העקיפה בקיומו בפועל של חוזה בין הגוף המופרט למטופל

חשוב להוסיף כי מודל התחולה העקיפה ניתן ליישום בדרך כלל במערכת יחסים שבין הגוף המופרט לבין הפרט מקבל השירות כאשר יש ביניהם חוזה , שהרי אז קיימת מערכת של משפט פרטי שאותה ניתן להכפיף לעקרונות תום הלב ותקנת הציבור . דא עקא שחוזה ההפרטה נעשה בין המדינה לגוף המופרט , ולא בין הגוף המופרט למקבלי השירות ממנו . יתר על כן , במקרים של הפרטת הרווחה או הכליאה לא צפוי להיות חוזה 9211 בין הגוף המופרט לפרט . לפרט אין למעשה בחירה אמיתית אם להיות חלק מתכנית הרווחה , שכן אם יסרב להשתתף בתכנית , תישלל ממנו קצבתו . במקרה הכליאה ודאי שאין לדבר על חוזה שבו הסכים הפרט להיכלא , שהרי הכליאה היא ענישה הנכפית על הפרט . בהתאם לכך , במצב של סכסוך בין מקבל השירות לגוף המופרט תהיה ההסתמכות על הכלים החוזיים בעייתית , אלא אם כן תתקבל התפיסה שחוזי ההפרטה הם חוזים לטובת אדם שלישי - מקבלי השירות ואף הציבור בכללותו . אם כן , לקביעה כי מדובר בגורם שלטוני ציבורי הכפוף לתחולה ישירה של המשפט הציבורי , יש משנה חשיבות בהיעדר כלי מן המשפט הפרטי , אשר דרכו יוכפף הגוף המופרט לכללי ההצברה .  אל הספר