ההצברה משמעותה בעיקר הרחבת תחולתו של המשפט הציבורי על הגופים המופרטים . בפרקים הקודמים הוצדקה ההצברה בהיותו של הגוף המופרט מעין שלטון , ולכן כמו כל שלטון בחברה דמוקרטית הוא צריך להיות כפוף לכלליו של המשפט הציבורי . משפטו של 897 שלטון מופרט הוא , אם כן , משפטו של שלטון , היינו המשפט הציבורי . סכסוך בין הגוף המופרט ובין האזרח המקבל ממנו שירות חורג , לדעתי , מתחום המשפט הפרטי . מדובר בסכסוך בין מעין שלטון לפרט . זהו סכסוך הממוקם בשדה הציבורי , סכסוך היורד לשורש הקיום של הפרט בחברה דמוקרטית , לזכותו לקיום בכבוד . סכסוך בין פרט למדינה הוא מעין "קצר חשמלי" ביישום האמנה החברתית . כך גם הסכסוך עם הגוף המופרט , אשר מהווה תחליף למדינה . גוף שכזה מקבל הכרעות בסיסיות בנוגע לקיומו של הפרט בהווה ובעתיד וליכולתו להשתלב בחברה . מבחינת הפרט , הסכסוך יורד לבסיס האמנה החברתית בינו לבין השלטון והמדינה , אם כן , טיב היחסים בסכסוכים הללו ראוי להיות מסווג מבחינה מהותית לתחום הציבורי . לציבור ככלל יש עניין בטיב היחסים בין הפרט ובין הגוף המופרט העוסק בציבורי . כמו כן , יש לציבור עניין באיכות ובאופן מתן השירותי...
אל הספר