מושג ה"הצברה" הופיע בספר זה במספר תתי מובנים , שאותם אסכם להלן . המשמעות העיקרית של המונח מתמקדת בכך שתהליכי ההפרטה מגדילים את מתחם הפעילות שראויה להיחשב ציבורית . ההצברה תבוא לידי ביטוי בפיתוח ענף חדש כחלק מן המשפט הציבורי : "משפט שירות , "הציבור אשר יקבע את נורמות ההתנהגות של השותפות בין המדינה ובין גורמים המבקשים להשתתף בפעילות השלטונית ציבורית . ענף משפטי זה הוא היישום המעשי משפטי של ההפרטה כהצברה . אכן , המשפט הישראלי כולו על כל ענפיו עובר תהליך של קונסטיטוציונליזציה בעקבות המהפכה החוקתית . ההצברה היא הקונסטיטוציונליזציה של דיני ההפרטה . המהפכה החוקתית , אם אמיתית היא ומבקשת לחזק את זכויות הציבור בכללותו , לרבות החלשים בו , תעשה לפיתוח ענף משפטי בתוך המשפט הציבורי אשר יעסוק בעיקר בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית ובזכויות הפרטים שבה לאחר ההפרטה . ההצברה תצבע בחוקתיות את פעילות ההפרטה המוצגת לעתים קרובות כתהליך כלכלי גרידא . ראוי לציין כי לדיני ההפרטה כהצברה יש חשיבות כבר בשלב של תחילת תהליך ההפרטה . למשפט הציבורי צריך להיות תפקיד מרכזי החל בייזום ההפרטות , המשך בביצוען וכלה בקביעת הדין...
אל הספר