טענתי לעיל כי חסרה בשיח הציבורי בכלל ובשיח השלטוני והשיפוטי בפרט תמונת מבט כוללת של תהליכי ההפרטה ושל השינויים הגלומים בהם מבחינת אופייה של המדינה . ההתבוננות הצרה מחמיצה את לב העניין . דיון נפרד בהפרטות של ענפים כדוגמת מים , טלפון , רווחה , בריאות , כליאה או חינוך חושף רק תמונה חלקית של התהליך הטוטלי שבו המדינה משנה את אופייה . ההתבוננות הנקודתית מאפשרת להתעלם מהצבר ההון והכוח הרב בידי מעטים . הממד השלטוני הפרטי נעלם , ונידונה רק היעילות הרבה שההפרטה תביא עמה . הדיון בכל הפרטה בנפרד מאפשר לאצול את עיקר תפקידי המדינה ללא דיון ציבורי . היעדר דיון אמיתי של המחוקק בתמונה הכוללת בולט גם בהסדר החקיקתי העוסק בהפרטת חברות ממשלתיות . חוק החברות הממשלתיות , תשל"ה 1975 מאפשר לממשלה להפריט חברות ממשלתיות . האם לא ראוי יותר כי הפרטתן של חברות ממשלתיות , שבחלקן עוסקות בהספקה של מוצרים ציבוריים חיוניים כחשמל , מים , טלפוניה , תיעשה בחקיקה ראשית נפרדת לכל חברה וחברה , אשר תראה לנגד עיניה גם את הקשר ההפרטה הכללי ? האם לא דרוש דיון של המחוקק לגבי הפרטה של כל חברה ממשלתית , תוך הבנת ההפרטה הספציפית בהק...
אל הספר