עד כה ראינו כי הפרטה ללא הצברה טומנת בחובה סכנות למהותה של המדינה ולאופייה הדמוקרטי . מהי תשובת הציבור , הריבון האמיתי , לתהליכים נוגסי דמוקרטיה אלו ? האם ניתן לעשות שימוש בהקשר זה במושג "דמוקרטיה , "מתגוננת אשר נטבע בהקשר אחר ? תפיסת הדמוקרטיה המתגוננת נטבעה בפסק דינו של השופט זוסמן בפרשת ירדור . "כדרך שאדם אינו חייב להסכים לכך שיהרגוהו , כך מדינה אינה חייבת להסכים שיחסלוה וימחקוה מן המפה . שופטיה אינם רשאים לשבת בחיבוק ידיים ולהתייאש מהעדר דין פוזיטיבי , כשבעל דין מבקש מהם , שיושיטו לו יד עזר כדי להביא את הקץ על המדינה . כיוצא בזה גם רשות אחרת מרשויות המדינה אינה צריכה לשמש מכשיר בידי מי ששם לעצמו את חיסול המדינה כמטרה , ואין לו אולי מטרה אחרת . "זולתה ובניסוחם של פרופ' רובינשטיין וד"ר מדינה : " דמוקרטיה רשאית להגן על עצמה גם בפני אלה המבקשים להילחם בה בעזרת החירויות המובטחות . "על ידה חיסול המדינה אינו רק חיסולה הפיזי , אלא גם חיסולה כדמוקרטיה . הדמוקרטיה הישראלית התגוננה מפני סכנות שאיימו עליה : כך , למשל , רשימות 574 פוליטיות אשר ביקשו לעשות שימוש לרעה בחירות ההתאגדות בדמוקרטיה הי...
אל הספר