בעידן ההפרטה אנו עדים להתנגשות בין שתי תפיסות עיקריות של מושג : "אזרחות"ה אזרחות חוקתית ואזרחות השוק . אזרחות חוקתית היא תוצר של תפיסה המתמקדת בחברות המלאה של פרט במדינה , בחברה ובקהילה . היא מתייחסת לאזרח משתתף ומשפיע בהליך הדמוקרטי , לתפיסת אזרחות אקטיבית הלוקחת חלק בעיצוב החברה ויעדיה הקולקטיביים . מרכיב משמעותי באזרחות שכזו מכוון , כאמור , לחובה המוטלת על המוסדות שלהם יחסים בעלי אופי ציבורי עם האזרח להתנהג באופן ההולם סטנדרטים חוקתיים . הלכי הרוח הניאו ליברליים מבקשים לפתח תפיסה שונה של אזרחות - אזרחות שוק , " אזרחות . "צרכנית זוהי תפיסה חדשה של האזרח כשחקן שהוא יותר כלכלי מאשר חברתי פוליטי . האזרח מוערך בעיקר כעושה , כמבצע בחירות לגבי צריכת טובין ושירותים , שאת קיומם מסדיר השוק . הדגש הוא על האזרח כרוכש , כמבצע וכ"בורג" בכלכלה , כאוכף של חוזי צרכנות . כך , במקום להתכחש לאחריות המדינה לפעילות המופרטת הממשלה הניאו ליברלית מסתתרת מאחורי טיעונים של הגברת אפשרות הבחירה לצרכן והסדרת איכות השירות . המעבר של המשפט הציבורי ממודל של "אוטוריטה" ו"שלטון הרוב" למודל של "נאמנות" ו"השתתפות" טמ...
אל הספר