6. היעדר דיון ציבורי לקראת ההפרטה ולאחריה: ההפרטה כמשתיקה קולות

דיון ציבורי הוא מעיקרי הדמוקרטיה . אמנם עידן הדמוקרטיה הישירה חלף בעיקרו , אך גם בשיטה המבוססת על דמוקרטיה ייצוגית ראוי שיתקיים דיון ציבורי בסוגיות הנוגעות לציבור כולו . ניתן היה לצפות ששינויים כה מקיפים בפעילות השלטונית ובאופי המדינה , כמו אלה שמחוללת ההפרטה , ייעשו לאחר ליבון הסוגיות , תוך הצגת היתרונות והחסרונות . אולם בפועל אין ההפרטות מלוות בדיון ציבורי מעמיק , המסביר את מהות ההפרטה כתהליך טוטלי וגלובלי המשנה את כללי המשחק . עיקרו של דבר , התהליך מוסתר מהעין , וכאשר כבר מתפתח דיון , הוא מיד מופנה לאפיק היעילות ושם הוא מסתיים . לא נערך כלל דיון לגבי מעמד הגופים המופרטים אחרי ההפרטה . מעניין כי הדיון בהצברה דל באופן יחסי אף בשיח 5 4 האקדמי . ' 515 הדיון הציבורי הנו חיוני לשם הבנה אמיתית של הנושאים העומדים על הפרק והשלכותיהם על חייהם של אזרחים . הוא חשוב כדי לא לחזור בישראל על כישלונות מחו"ל וכדי להנחיל את התפיסה של הציבוריות הטמונה בגופים המופרטים . השתקת הדיון נועדה למנוע כל זאת . כפי שפרופ' Minow טוענת : "What remains troubling is the danger that never have a chance to influence "...  אל הספר
רמות