מדוע הפרטה ללא הצברה היא בעייתית , כאשר קיימות ראיות ליעילות בהפרטות רבות ? בתת פרק זה אעמיק בטיעון כי הפרטה ללא הצברה טומנת בחובה שינויים משמעותיים מבחינת אופי המדינה ומשטרה . לשיטתי , שינויים אלו מנוגדים לאמנה החברתית הישראלית הדמוקרטית של אזרחי ישראל . הם מעניקים כוח שלטוני לגורם פרטי , והוא אינו כפוף עוד לכללי המשפט הציבורי , אשר בהם היה כבול השלטון המסורתי טרם ההפרטה . לטענתי , הצברת הגופים הללו הכרחית כדי לשמר את אופייה הדמוקרטי של המדינה . נראה , כי לאמנה החברתית הישראלית פן נגטיבי ופן פוזיטיבי . הפן הפוזיטיבי שבה מתבטא בתמיכה במדינת רווחה המחייבת את המדינה לספק שירותי רווחה ברמה מסוימת ובהתאם לכללי המשפט הציבורי . הפרטה ללא הצברה מאיימת על מחויבות בסיסית זו לרווחה , ולכן היא מהווה הפרה של האמנה . בכך אעסוק בפרק השלישי של הספר . לאמנה החברתית גם פן נגטיבי , שעניינו המגבלות החלות על השלטון . זוהי הסכמה לגבי שלטון דמוקרטי נבחר . תהליכי ההפרטה המעבירים שלטון דה פאקטו לתאגידים מופרטים מפרים הסכמה בסיסית זו כאשר אלה אינם כפופים למגבלות של הצברה . הצברה תהפוך את ההפרטה ללגיטימית משום ...
אל הספר