הציבור הישראלי עומד בפתחו של עידן שבו הוא נשלט פחות ופחות על ידי מחוקק וממשלה נבחרים ויותר על ידי תאגידים , שהשיח הניאו ליברלי רואה בהם תאגידים פרטיים . גופים אלו מצויים בבעלות מספר קטן יחסית של משפחות , השייכות להגמוניה ניאו ליברלית ישראלית או לבעלי ברית שלה בחו"ל . אכן , עד לאחרונה ניתן היה להסתפק בניתוח הישגיהן של קבוצות אינטרסים במדינה בהתאם לתיאוריית "הבחירה הציבורית" בהתייחס להטבות שהן מקבלות מן השלטון המדינתי . עירן ההפרטה פותח פתח למצב שבו קבוצות אינטרסים תזדקקנה פחות להפעיל לחץ על השלטון מאחר שממרים משמעותיים של הפעילות השלטונית , אם לא עיקרה , יועברו לידיהם . לאחר השלמת ההפרטות גורמים אלו יהפכו משלטון צללים לסוג של שלטון ישיר במדינת ישראל . השליטה על אמצעי התקשורת ( שבאמצעותם מלמדים אותנו מה וכיצד לחשוב ) והשליטה בקביעת מדיניות ובהספקת שירותים בתחומים שונים , כגון רווחה , חינוך ובריאות , המכוננים את הקיום בכבוד " , מתגבשות לכלל שלטון לכל דבר ועניין . ענקי ההפרטה יהוו את השלטון המהותי והאמיתי , ואילו השלטון הנבחר יישאר בעל 412 מעמד פורמלי , צל של שלטון . חומסקי מנסח את טיעון ה...
אל הספר