בתת פרק זה אנסה לבסס את הצדקת ההצברה של גופים מופרטים על בסיס טיעון שיעמיד במרכזו את תופעת ההגמוניה המפריטה . טיעון זה יפותח ברוח כתביו של גרמשי . עיקר הטיעון הוא שההפרטה בישראל היא תהליך המובל על ידי הגמוניה חברתית . הגמוניה זו שולטת במגזר הכלכלי העסקי , ובעידן הנוכחי מגבשת עם בעלי ברית נוספים הגמוניה ניאו ליברלית בשדה החברתי כלכלי , ומבקשת להעביר לבעלותה נכסים נוספים , שלא רק יעשירו אותה , אלא גם ישמרו בידיה מוקדי כוח חברתיים פוליטיים . טיעון זה מתקשר באופן חלקי ליישום של תיאוריית הבחירה הציבורית המבהירה אף היא כי ההפרטה אינה בהכרח "לטובת . "הציבור עם זאת זהו טיעון יותר , "לוקלי" המתייחס להקשר הסוציו פוליטי הישראלי , והמאיר את קבוצות האינטרסים והלחץ המקומיות . כדי להבין את המצב שבו שרויה החברה הישראלית כהתרחשות הגמוניה ניאו ליברלית , עלינו להבין את מהותו של מושג ה"הגמוניה" הגרמשיאני . לדעת ד"ר פילק , ניתן "להבין את המושג 'הגמוניה' של גרמשי כתהליך וכמצב שבו תפיסות עולם ופרקטיקות חברתיות העונות לאינטרסים של קבוצות חברתיות מסוימות הופכות לדומיננטיות , ל'סדר הטבעי , "' כזה "המעצב את תוד...
אל הספר