הצגת נתונים על חברת בזק , אשר מצויה בשלבים מתקדמים של הפרטה , הנה מדאיגה . נראה כי בהפרטה אחת הצליחו להתלכד חששות רבים מנקודת המבט של המשפט הציבורי , שאעמיק בהם בהמשך הספר : א . אימות לתיאוריית "הבחירה הציבורית" - ( "Public choice" ) שני עובדי ציבור מן הרשויות הממונות על הפרטה בישראל , שטיפלו בהפרטת החברה , מונו לאחר תום כהונתם 174 לתפקידים בחברה . הדבר מצביע על גיוס עובדים בעלי עניין לתפקידי מנהלים בכירים בחברה , תוך משוא פנים המבוסס על היכרות - מתעורר חשש לגבי הכרת תודה על פעילות לטובת המגייסים . עולה גם החשש שהחברה מצפה להרוויח בעתיד ממינויים אלה . ואכן נטען כי "העוצמה הארגונית החדשה , שנבעה משליטה על משאבים , חברה לעצמה אישית , של מנהלים שנבעה משליטה בידע ומומחיות . עוצמות אלה קבעו יחסי תלות בין החברה לבין המשרד הממונה והכתיבו קבלת החלטות מסוימות או מניעתן של אחרות , הכל בהתאם לתועלתו של בעל העוצמה החדש - החברה" - זהו החשש מן הרגולטור השבוי בידי החברה המופרטת . ב . פגיעה בדיווחיות - ' לאחר הפיכתה לחברה ממשלתית , ובמיוחד לאחר הדגשת פעילותה כחברה עסקית , שונתה תפיסת המידע בחברה . נזנ...
אל הספר