III האדם הוא רשע מן הטבע

Vitiis nemo sine naseitur . ( Horatius ) : ^^^^ 1 ^ האדם הוא ל # ע , אי אפשר לו , על פי האמור לעיל , לומר אלא זאת : הוא מודע לחוק המוסרי , ובכל זאת קיבל לתוך הכלל המדריר שלו את הסטייה ( במזדמן ) ממנו . הוא רשע מן הטבע —משמעו : דבר זה חל עליו כאשר משקיפים עליו מצד המין שלו ; לא כאילו איכות כזאת אפשר היה 58 Laster 55 'ללא עוול בו אין איש נולד' — הוראטיוס , סאטירות , 1 ווו , . 68 להסיקה מתוך מושג המין שלו ( מושג של אדם בכלל ) — כי אז היונה זו הכרחית , אלא שכפי שמכירים אותו מתור הניסיון , אי אפשר להעריכו אחרת , או שאפשר להניח איכות זו מראש , בחינת הכרח סובייקטיבי , אצל כל אדם , וגם אצל האדם הטוב ביותר . כיוון שמשיכת זו מן ההכרח שישקיפו עליה עצמה כרשעית מבחינה מוסרית , על כן לא ככושרת טבע אלא כמשהו שאפשר לשייכו לאדם , משמע שהיא מיוסדת בהכרח על הכללים המדריכים של הרצייה המנוגדים לחוק ; אך אלה , מפאת החירות , מן ההכרח להשקיף עליהם כעל מקריים , מה שאינו עולה בקנה אחד עם הכלליות של רשע זה , אם אין הנימוק הסובייקטיבי העליון של כל הכלליים המדריכים ארוג וכאילו מושרש , בדרך מן הדרכים , בתוך האנושות...  אל הספר
מוסד ביאליק