I על הכושרה הראשיתית לטוב בתוך הטבע האנושי

יכולים אנו לחלק אותה כיאות ביחס לתכליתה לשלוש מחלקות , בחינת יסודות של יעוד האדם ( 1 ) הכושרה ל ב ה מ י ו ת של האדם בחינת ח י ( 2 ) ; לאנושות שלו , בחינת חי וכאחת חי תבוני ; ( 3 ) לאישיות שלו , בחינת יש תבוני וכאחת בעל כושר לדין חשבון * . ( 1 ) הכושרה לב המיות באדם אפשר להעמידה תחת הכותר הכללי של אהבה עצמית פיסית , מ י כ א נ י ת בלבד , ז"א כזאת שאין נחוצה לה תבונה . היא משולשת : ראשית , למען הקיום של עצמו ; שנית , למען רביית המין שלו על ידי היצר למין ולמען קיום מה שנולד על ידי הערבוב עמו ; שלישית : למען האחדות עם אנשים אחרים , ז"א למען היצר לחברה — על כושרה זו אפשר לשתול מיני עוולה שונים ( אשר בכל זאת אינם צומחים מעצמם מן הכושרה ההיא כמתוך שורש . ( הללו אפשר לכנותן עוולות של גולמיותו של הטבע ; ובסטייתן הגבוהה ביותר מתכלית הטבע הן מכונות עוולות בהמיות : זלילה , תאוות בשרים והעדר חוקיות פראי ( ביחס לבני אדם אחרים . ( ( 2 ) הכושרה לאנושות אפשר להעמידה תחת הכותר הכללי של אהבה * אי אפשר להשקיף על כושרה זו ככלולה כבר במושג של קודמתה , אלא מן ההכרח להשקיף עליה כעל כושרה מיוחדת . כי מזה שיש ה...  אל הספר
מוסד ביאליק