מוקדש לבתי חוה בסיפור קורותיו של דוד המלך שבמקרא מופיעות דרך אגב שתי נשים בעילום שם , והכתוב מציינן בשמות ערי מולדתן בלבד . כל אחת מהן אינה בעצם אלא נושאת נאום — זו משא ארוך , וזו נאום קצר ביותר . שתיהן אינן 'נפשות' בגורל הגדול , שמסופר עליו במקרא < ואף על פי כן שתיהן בעלות ערך גדול , אישי ועל אישי כאחד , ערך של ייצוג . מתוך שלוש הדמויות הנשיות העוברות לעינינו בסיפור הזה קודם להן , לא פתחה כמעט הראשונה' זו מיכל , את שפו ^ יה אלא על מנת ללגלג על דוד ברום דביקותו ! השלישית בת שבע נשארה אילמת כמין מוצג מזרחי , שהלבבות משתפכים לפניו ; ורק אצל אבי גיל אנו שומעים את קול נפשה , שעה שהיא מונעת את המלך לעתיד לבוא ' מבוא בדמים והושע ידך לד' אלא שאף קול נפש זה אינו קול תמים לגמרי וזכרת' ) את . ( 'אמתך והנה באות שתי הבנות — בנות בלי שם ונושאות נאומי נשים מובהקים , שיעמדו לעולם . אבשלום , שציווה להרוג את אחיו , יושב לו זה שלוש שנים בגלות . המפקד יואב מבחין , שחמת המלך שוב אינה שלא בשיכוך , ברצונו להניעו ולהביאו לידי החלטה להתיר לבנו לחזור לביתו , אלא שיודע הוא שהוא לא יוכל לעשות זאת בעצמו . לב המ...
אל הספר