מובטחני שאינכם מצפים לכד שאהיה מעלה לפניכם תיאורי דמויות של מנהיגים שבמקרא . זה דבר בטל מעיקרו , שכן אין עיסוקו של המקרא באופי או בייחודה של אישיות , ואין אתה מעלה ממנו בעלי אופי או אישים ; עניינו הוא משהו שונה מזה לגמרי , הוא מעלה ומעמיד לפנינו אנשים השרויים במצ בים מסוימים . לא הבדלי האנשים האלה הם מעניינו , אלא הבדלי המצבים אשר האדם הנברא בצלם , האדם הנועד ממרומים , עומד בהם או נכשל בהם . ברם אף לא נוכל לצאת וללמד מן הסיפור המקראי על דמויות הנאמנות עלינו יותר מבחינה היסטורית . ולא על עובדות היסטוריות , שמהן יכולנו להעלות דמויות נאותות מתוך אספקלריה היסטורית , שאין ההשתלשלות מערערת אותן . אף זו מן הבטלות היא . ולא משום שדמויות המקרא נוגדות חלילה את ההיסטוריה . חושבני , שעומדים אנו בראשיתה של תקופה חדשה במדע המקרא : בתקופה שחלפה השתדלו החוקרים להוכיח שאין המקרא משמש מקור היסטורי , ואילו בימינו עומדים להוכיח דווקא את נאמנותו ההיסטורית . ואין ברצוני לומר , שהאנשים האלה , כפי שהם מתוארים במקרא , והמאורעות ההם , כפי שמסופר עליהם , היסטוריים הם כפשוטם . אבל תיאורי המקרא וסיפוריו הם הדרך ה...
אל הספר