כל הבוחן את קלסתרה של החברה הישראלית עם תחילת המאה ה 21 לא יתקשה להבחין במגמות דלדול שחדרו לתרבות היהודית ישראלית . באופן דומה מתרחשת תמורה מבנית בחברה הישראלית הנובעת משינויים דמוגרפיים ופוליטיים ויוצרת חיץ תרבותי בין המגזרים השונים בתוך החברה היהודית , ובין היהודים לבין המיעוט הערבי . סקטוריאליזציה זו מערערת את המסד התרבותי המשותף לכלל הישראלים כיוון שהיא מניעה תהליך המוביל את החברה לאימוץ מבנים רב תרבותיים , ואלה מייחסים חשיבות להבדלים תרבותיים ולא לנכסי התרבות המשותפים . זהו תהליך הממוסס את המצע התרבותי לסולידריות אזרחית ומכרסם ביסודות ההכרחיים לקיומה של תרבות משותפת . כך נשמט מידינו אחד ההישגים המפוארים ביותר של המפעל הציוני . דרך הימין לבניין אומה קוראת למרד תרבותי ולחזרה לליבה התרבותית המשותפת לכלל אזרחי המדינה , על ידי העמקת הנחלתה של השפה העברית בארץ ישראל ובתפוצות , והפיכת ארץ-ישראל למרכז התרבות היהודי העולמי . במקביל , יש ליצור איזון אינטרסים שיהיה קביל על כל החלקים בחברה הישראלית ועל יהדות התפוצות . איזון אינטרסים זה ייעשה על ידי גיבוש אמנה חברתית בין שומרי מצוות וחילונים ...
אל הספר