החברה הישראלית מצויה כיום בתהליך של שקיעה שהחל לפני מספר עשורים . תהליך זה בא לידי ביטוי בגידול מתמיד בשיעורי העוני בקרב ילדים , פערים עדתיים העוברים מדור לדור , פערי הכנסות ההולכים וגדלים , ניתוק מנטלי בין מרכז ופריפריה , גידול ניכר בפשיעה , גידול במספר העובדים הזרים הבלתי חוקיים המתגוררים בארץ , פיגור ניכר ברמת התשתיות החברתיות , העדר אכיפת חוק אפקטיבית , ושחיקה במהותה היהודית ציונית של מדינת ישראל . מאפיינים אלו הפכו בשנים האחרונות לתכונות כוללות ויסודיות של החברה הישראלית . במקביל , אנו עדים בשנים האחרונות לשינויים מוסדיים המפרקים בהדרגה את הגרעין המרכזי של מדינת הרווחה ופוגעים בעמוד השדרה המקצועי והמוסרי של השירות הציבורי . עשייה זו , שאינה נובעת רק מלחצים תקציביים , משקפת שינוי מהותי בסדר היום הפוליטי , המעמיד במרכזו את עקרונות הכלכלה הניאו ליברלית . על אף שאין מחלוקת לגבי היציבות הכלכלית הנגרמת כתוצאה מיישום עקרונות אלו , נוהגים להתעלם מהמחיר החברתי הכבד הנגזר מיישומם . התעלמותם של הכוחות הפוליטיים המרכזיים מימין ומשמאל ממחיר חברתי זה מפתיעה לנוכח העובדה שתהליך הגלובליזציה העמיק...
אל הספר