אצ"ג הוא בראש ובראשונה משורר , ולכן לפני בירור יחסו לישוע , חשוב להבהיר קודם כול שאלה שעלתה גם בהקשר של קבק : האם אפשר להפריד בין האני השירי , הפרוזאי , ובין אצ"ג האיש . תשובה חיובית תשאיר בהכרח את הדיון על אצ"ג במסגרת פואטית בלבד . תשובה שלילית תאפשר גם את הדיון ההיסטורי אפילו בשיריו . בשנת , 1938 כאשר עבר אצ"ג זה כבר אל המחנה הרוויזיוניסטי , פרסם חברו הטוב יהושע השל ייבין את ספרו משורר מחוקק , המנתח את שירת אצ"ג מתוך כוונה להראות כיצד משתקפת בהם האידיאה של המשורר , ובכך הוא פתח דיון היסטורי שנבע מתוך שירת אצ"ג . חשיבותו של הספר אינה רק בראשוניות המחקרית שבו , שכן עד אז , יטען ייבין , נכתבו רק "דברי הלל סתם ( מפי המעטים ) - או דברי גידופים סתם ( מפי המרובים . " ( משורר מחוקק חשוב גם , ואולי בעיקר , מפני שאצ"ג הוא שערך את הספר והוא פורסם על דעתו " . ייבין , יש להבהיר , אינו כותב רק מחקר אקדמי . בעזרת אצ"ג הוא מבקש להציב אלטרנטיבה לציונות הסוציאליסטית , שהיא לדעתו פושטת רגל , בעלת מנגנון הרס עצמי . אצ"ג הוא בשבילו המבשר הגדול של "האידיאולוגיה של האירידנטה , "העברית שאצ"ג מכנה אותה "רגש ...
אל הספר