העוינות של אחד העם כלפי ה'אוונגליוך שבה ועלתה בשנית , ביתר שאת , ב'תורה , 'מציון שנכתב כבר על רקע דבריו של ברנר ב'בעתונות . 'ובספרות במאמר הזה שב ותוקף אחד העם בחריפות את "צעירי א"י" ומאשים אותם בנטיות לנצרות , אף ששנים אחר כך יכתוב בהערת שוליים למאמריו שקובצו 144 לספר שמעולם לא התכוון לייחס להם כוונות כאלה . למרות ההבהרה הזאת , ברור לו שיחסם החיובי לברית החדשה מעיד עליהם שהפכו ל"בריה , "משונה שהתרחקה ת"ק פרסה מנחלת אבותיהם הרוחנית ששללה את האמונה הנוצרית שלילה היסטורית גדולה שנתקדשה בדם ואש . דחיית השלילה ההיסטורית של " בן , "אלוהים קובע אחד העם , עומדת בתכלית ניגוד לרוח העם , ולכן תוצאתה , גם אם לא זאת הכוונה , תהיה פשרה מסוכנת עם המטרה הלאומית לבנות בארץ ישראל מרכז רוחני שישמור על עם ישראל . גם אם לא זאת כוונת 'צעירי' ארץ ישראל , יחסם החיובי כלפי ישוע עלול להביא , כמעט בהיסח הדעת , לידי כך שבמנוחת נפש יגיע עם ה' לנצרת . 'הרגש הלאומי' מכתיב אפוא יחס שלילי כלפי ישוע , ולא חשוב אם מחקרים היסטוריים עדכניים מציגים את הברית החדשה כספר יהודי . הדו ערכיות ואף הסתירה הפנימית ביחסו של אחד העם...
אל הספר