הגישה הפייסנית כלפי ישוע החלה להטריד את אחד העם כבר בשנת , 1897 השנה שבה התקיים הקונגרס הציוני הראשון , שבו לא השתתף בגלל התנגדותו לציונות המדינית של הרצל . בשנה ההיא גוברים מאוד הקולות של יהודים מאנגליה שמתנגדים לעצם הרעיון של לאום יהודי . במקום לבנות אידיאולוגיה לאומית מנסים אנשים כמו אוסוולד סימון וקלוד מונטיפיורי , שניהם בני פלוגתא חריפים וקולניים של הציונות , לבנות מודל של קהילה יהודית דתית שנשבעת אמונים לארצה . בכך לבד אין חדש שהרי מאז המהפכה הצרפתית החלה הקהילה היהודית להתחבט בשאלת 'הנאמנות , 'הכפולה ודרכם של יהודי מערב אירופה ליישב את המתח הזה הייתה לנסות ולהפריד בין דת ללאום , ובזה לאפשר נאמנות ליהדות ונאמנות ללאום הגרמני , הצרפתי וכדומה . אחד העם האמין בכל לבו שהפרדת הדת מן הלאום תוביל בסופו של דבר לגוויעתו של העם היהודי . החידוש של יהודי אנגליה , אם אפשר לקרוא לזה כך , היה בפריצת דרך אידיאולוגית ותאולוגית חדשה שמרכיב מרכזי בה היה שינוי קיצוני ביחס לישוע . בייחוד הרבה לעסוק בנושא זה קלוד מונטיפיורי , ממנהיגי יהדות אנגליה , איש בעל השפעה רבה שהחל כבר בשנת 1894 לפרסם מאמרים ארו...
אל הספר