בדיון הביקורתי והמחקרי הרחב , שזכו לו חלק ניכר מיצירותיו של נתן אלתרמן , לא נכלל עד כה 'ספר התבה . 'המזמרת בפתח דברי אצביע על שאלות אחדות הרלוונטיות , בעיני , לכל עיון מקיף בספר , אף כי במסגרת זו לא בהן אדון . מה מקומו של הספר במכלול כתביו של אלתרמן , או בלשון אחרת - מהו השימוש שעושה אלתרמן במדיום זה של ספרות לבני הנעורים , על רקע כתביו האחרים ? האם חורג הספר ממסכת כל הכתבים מבחינה תמטית או לשונית , או אולי נפגשים אנו כאן בנושאים , במוטיבים ובמבנים המוכרים לנו מקבצים אחרים , אלא שהפעם הועתקו לנורמות פואטיות אחרות - של ספרות לילדים ? מה אפוא טיבה של פואטיקה זו , של תפיסת השיר שנמענו הוא ילד או נער , ביחס לפואטיקה של אלתרמן בשיר הלירי , שגם היא אינה עשויה מעור אחד ? מהן תכונותיו הסגנוניות , הפיגורטיביות , הריתמיות , הצליליות של הספר , בהשוואה לתכונות אלה בסוגי שיר אחרים של אלתרמן , מצד אחד , ועל רקע נורמות פואטיות בנות הזמן , מצד אחר - למשל , בשירת הילדים של אברהם שלונסקי או של לאה גולדברג ? בשאלות אלו כמעט שלא אדון כאן . תחת זאת אנסה לבחון את מבנה הספר ודרך עריכתו . מירון מבחין בין שני ...
אל הספר