סיבות רבות וברורות מובילות להתייחסות אליו כאל "רשות . "האני ראשית , כשמו כן הוא : נוסע וחוקר , כלומר בא למושבה ב"משימת הסתכלות" ואמור לגבש הערכה . מן ההיבט הזה , הוא מגלם את המוטיבים הקשורים לחתירה להכרה : אמנם הוא מודע להיותו זר למקום זר" ) אתה כאן , חשוך , "שפתיך עמ' , ( 165 אולם הוא היחיד המסוגל להתבונן בכולם ; הוא היחיד האמור ( וגם המיומן לכך , כך מניחים בשבילו ) ליצור את הקשר שבין סיבה למסובב ( החטא ועונשו ) ולשפוט את טיב התהליך כולו ( מיתת בית הדין ;( והוא גם זה שבשל בואו והתערבותו , מתעוררות שאלות שנדחקו זה כבר ( כגון הבעיות הכרוכות בתחזוקת המכונה או בקריאותם של כתבי האישום ועוד . ( לשון אחר : הוא פונה ומופנה כאחד אל החוץ , במהלך כפול של סריקה וקליטה . שנית , הוא גם מייצג בדמותו את מגבלותיה של ההכרה ואת מגבלותיו של האני באופן כללי יותר . מצד אחד הוא אינו אלא מתווך : שואל , תוהה , שוקל ואף מגבש עמדה אך" ) לבסוף אמר את אמירתו שבהכרח : [ ... ] . 'לא' 'מתנגד אני לשיטה זו של מיתת בית " . 'דין עמ' , ( 174 אך אין בכוחו וזה גם אינו בסמכותו , לפעול לשינוי פני הדברים . עליו לתת את דעתו בנ...
אל הספר