הגיונותיו של ח . נ . ביאליק במסותיו ובדבריו שבעל פה , נהירים היטב מפאת תוכנם ; אך מעט הושם לב לארחות הבעתם , שיש בהם פתח מהימן להכרת עולמו . הדברים אמורים בעיקר במערכת ציורית מטאפורית השזורה בכלל מטותיו , ואף בחלק מאגרותיו ודבריו שבעל פה שנרשמו בעידני יצירתו ופעילותו השונים . לציורים הללו יש לעתים חלק נכבד בקביעת התבנית של המסה בשל הדהודם ומיקומם המכוון , ויש שהם משובצים בהיסח הדעת כביכול . הצד השווה בכולם , שהם מצטרפים מתוך כלל דבריו לגילוייהם הצורניים , למערכת משמעותית שהיא כתשתית לעולמו הגלוי והכמוס של המשורר המסאי . מערכת זו צפה ועולה לעתים אף בדבריו לעת מצוא , כשכמה מציורי הקבע בוקעים ועולים במפתיע לגווניהם , אף בריחוק של זמן . מורשתו המס אית של ביאליק משתרעת , לפי שנות פירסומה , בשנים 906 ו-ו 93 ו , אך למעשה נעוצים שרשיהם של המראות והציורים עוד באגרות הנעורים של ביאליק , והם אף מוסיפים להתקיים בערוב יומו , בדבריו שבעל פה . ולא עוד אלא יש זיקה פנימית בין מערכת ציורים זו לבין מוטיבים מטאפוריים שבשירתו , חזיון נחשב הטעון בדיקה לגופו . מיגוון ציורי זה , אם כי הוא ניזון ממסורת ספרו...
אל הספר