א . כמה פנים ליצירותיו של ביאליק . מעניקות הן למעיין בהן ריבוי של זוויות תצפית לשם התבוננות בהן . משולות הן לאותה אנדרטה , מעשה ידי אמן , הפושטת צורה ולובשת צורה - הכל לפי נקודת ההתבוננות בה , כשטעמנו ונימוקנו עמנו , ולפי מיגוון היבטיה של היצירה עצמה , הניתנת לפיענוח רב צדדי . חזיון זה מומחש לא רק על ידי אותן יצירות של ביאליק , שפשרן אינו נהיר כל צרכו ולפירוש מדוקדק הן צריכות מלכתחילה ; אף ה"גלויות" לעין והפשטניות שבהן , מזמנות לו למעיין אפשרויות הארה חדשות , שלא חש בהן כלל עם קריאה ראשונה . יבוא ויעיד על כך גם סיפורו "שור אבוס וארוחת ירק '' שחיברו המשורר בערוב יומו ושנתפרסם בשנת ב''תרצ . בידוע שימש לו לביאליק כגרעין ליצירתו זו אותו סיפור תמציתי שמצא לפניו , לנירסאותיו , ב"מדרש משלי" וב '' ילקוט שמעוני" - בשולי הפתגם של ספר משלי ( טו , יז ) - "טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו . '' באמצעות מקור זה סיכם המלך שלמה את נסיונותיו המרים של ימי נדודיו , כאשר נושל בערמה מכס מלכותו על ידי אשמדאי . ומעשה שהיה שטעם טעמה של סעודה דשנה שהוזמן אליה ובה דברי קנטור והתגרות מצד המארח , ולעומתה -...
אל הספר