השירה בציבור מהווה חלק מהגדרת הז'אנר שירי ארץ ישראל , אך במקביל היא מתארת את מסגרת השימוש העיקרית בשירים אלה ואת הפונקציה שלהם , ומהווה מסגרת תמיכה לז'אנר ולהתפתחותו . בסעיף הקודם התייחסנו להגדרת הז'אנר כשירים ששרים בציבור . עתה נדון בהיבטים השונים של השירה בציבור כמסגרת לשימוש בז'אנר . השירה בציבור ושירי ארץ ישראל שירה בציבור היא מסורת שהתקיימה עוד בתנועות החלוציות בגולה , לקראת העלייה ארצה . בתחילת פעילות חברתית או בסופה נהגו לשיר שירים מתורגמים , שירים מבית אבא ושירי געגועים לציון . נוסף על אלה למדו שירים חדשים מפי שליחים מארץ ישראל . פעילות חברתית זו של שירה בציבור נמשכה גם בקרב החלוצים בהכשרות ובקיבוצים , שהיו מתכנסים עם סיום יום העבודה לשיר בצוותא . עם חלוף השנים התרחבה צורה זו של פעילות מוזיקלית וחדרה גם לערים , והשירה בציבור הפכה לאחד המאפיינים של החברה הארץ ישראלית . בקבוצות הומוגניות ( הכשרות וקיבוצים ) היתה השירה בציבור ספונטנית , והקהל יכול היה לשיר גם ללא מנחה או מוביל . כשגדל מספר השירים , והקהל השר נעשה הטרוגני יותר מבחינת מוצאו , במיוחד מתקופת העליות הרביעית והחמישית וא...
אל הספר