יונתן סואן א . למאמר הנוכחי קדמה גרסה ראשונה ; מקיפה , למדנית ומפורטת יותר במובנים רבים . בין שני החיבורים מספיקות להפריד בינתיים - פחות או יותר - שנתיים . ביסודו של החיבור הראשון עמד כישלון כפול אשר הוליד מתוכו לבסוף את ההכרח , כך נדמה לי , להניח מעליו את החיבור הנוכחי במתכונת שונה בתכלית . את מטרתו של החיבור הראשון אפשר היה לנסח - בפשטות יחסית - בשרטוט של מענה לתהייה יסודית אחת ; מה עושה רומאן פוליטי ? התשובה שהצעתי ביקשה לעבור דרך שתי מחשבות בסיסיות אודות הסצנה המכוננת המכונה , בלשונו של אלתוסר , הסבה ( א ר נטרפלצ ה , ( תנועה שביקשתי להוליך פעמיים : מן הרומאן החוצה , כשהרומאן מתפקד בעצמו כמכשיר של הסבה - של קוראים לסובייקטים ; ומן הרומאן פנימה , כשהמנגנון המסב מציג את עצמו כנושא - של הרומאן . הכישלון , בהתאם , הופיע משני צדעיו של המהלך , ויחד עם זאת באורח שקשור היה באופן בלתי נמנע במידת הצלחתו . לא משום שהמהלך התגלה כמופרך מיסודו , מאולץ או חסר , כמו מתוקף העובדה ששני הרומאנים שעמדו לראשונה לנגד עיני 0 y 7 ) דל 77 גהייחי , , 1998 ו הנה ארם , ( 2002 כבר הציגו את עצמם ככאלו . הכישלון ...
אל הספר