האל פ'י שי נולד כזכור בארץ המאושרת של אמו התא שר , אבל זאת לא היתה האוטופיה היחידה בספרות הסינית ובמיתולוגיה שלה , העשירה בפרטים כמו גיאוגרפיים . אחת העתיקות , ואולי היפה באגדות אלה , קשורה בסיפור המבול , והיא מספרת על הארץ הנקראת " ירכתי : "צפון יום אחד , בזמן שניקז את המבול , איבד יו' את דרכו והגיע ל"ירכתי , "צפון על חופו הצפוני של הים הצפוני , במרחק מיליוני קילומטרים מהממלכה התיכונה . היתה זו ארץ שטוחה לגמרי , והרים גבוהים מאוד הקיפו אותה מסביב . לא היה שם גשם ולא רוח ולא טל . צמחים ועצים לא צמחו בה , וחיות וציפורים לא גדלו בה . במרכז הארץ עמד הר : דומה לכד , ועליו פתח עגול , שיצאו ממנו מים וזרמו בארבעה נחלים , לארבעה כיוונים שונים . למים היה ריח נפלא וטעם מתוק מיין . מזג האוויר שם היה נוח תמיד , וכן גם האנשים , שלא נלחמו ולא רבו ולא קינאו זה בזה . הם גרו יחד ליד המים , גברים ונשים , זקנים וצעירים , ולא היה שם לא מלך ולא שרים ולא כוהנים . האנשים לא עבדו ולא לבשו בגדים , ולא ידעו מחלות או צער . הם אהבו מאוד לשיר והיו מחזיקים ידיים ושרים כל היום . כשהיו רעבים או עייפים שתו מן המים בנח...
אל הספר