מעבר לים הצפון מערבי , מצפון לנהר האדום , נמצא הר הזנב המפוספס , ויש שם אל אדום , עם פרצוף אדם וגוף של נחש , עיניים אנכיות ואישונים נכוחים . כשהוא עוצם את עיניו - חושך , וכשהוא פוקח אותן - אור . הוא לא אוכל ולא ישן ולא נח . כשהוא נושף , אז קיץ , וכשהוא שואף - חורף ; וקוראים לו ג'ו לונג , דרקון הלפיד . הוא מאיר את האזורים החשוכים , מסביר פרשן מאוחר , משום שהשמים פגומים שם ( כי המיפלץ גונג גונג שבר את העמוד הצפון מערבי . ( אבל ברוב המקומות הסיבוב היומי של השמש מסביר את חילופי היום והלילה . הרחק במזרח , ממזרח לארץ שחורי השיניים , עומד עץ תות שגובהו כמאה וחמישים קילומטר , ועליו קטנים כגרגירי חרדל , ושמו פ'ו סאנג . בין ענפיו מקננת השמש לפני שהיא יוצאת למסעה היומי מערבה . בימי קדם , עוד לפני שעלה הקיסר הגדול יאו אל כס השלטון , היו בעץ עשר שמשות - תשע בענפים התחתונים ואחת בענף העליון - וכל יום היתה שמש אחרת יוצאת מערבה , רכובה על ציפור השמש ( מעין עורב בעל שלוש רגליים , ( ולשבוע היו עשרה ימים . ליד העץ היתה בריכה של מים חמים , ואשה ושמה שי הה היתה רוחצת בה את השמשות . יש אומרים שהיא אמן של הש...
אל הספר