הקיסר גאו יאנג , המוכר גם בשם ג'ואן שוי , הוא גיבור של מיתוס הקשור בהפרדת השמים מן הארץ . אלא שלא כמו בסיפור על פאן גו , לא מדובר כאן בבריאת העולם , אלא בהפרדה בין עולם האלים ובני האלמוות לבין העולם של בני האדם . עד אז היתה ככל הנראה תנועה חופשית בשני הכיוונים - אם כי יש הסבורים שרק יחידי סגולה מבין בני האדם , שאמאנים למשל , יכלו לעלות השמימה , וגם זה רק במובן מטאפורי - אבל הזיכרון המר של צ'ה יו ( ראו להלן , ( שגייס את עם המיאו למאבקו נגד הקיסר הצהוב , עומד כנראה ביסוד הסיפור הבא : באמצע הישימון הגדול עומד הר השמש והירח , הוא ציר השמים . עליו יושב אל , שפניו פני אדם , אבל אין לו זרועות , ורגליו מקופלות לו על ראשו . זהו גאו יאנג , שבנו לאו טונג הוליד שני בנים , ג'ונג ולי . גאו יאנג ( או אולי קיסר השמים המעורפל וחסר הצורר ( . ציווה על ג'ונג לתמוך בשמים מעל , ועל לי ציווה לדחוף את הארץ למטה . ומתחת לארץ נולד יה , שגר בקצה מערב ומפקח על תנועת השמש , הירח והכוכבים . הטקסט לא לגמרי ברור , ואולי הכוונה בכלל להפרדה בין האחראים על התפילות לשמים לבין הממונים על הטקסים לאלוהויות האדמה ; מכל מקום...
אל הספר