אלברט שווייצר כתב את עבודת הדוקטור שלו ברפואה על ישוע מנצרת . שאלת המחקר שלו היתה אם ישוע היה משוגע . בסיומה של העבודה כתב : "כרופא אני מוצא אצל ישוע את ארבעת הסימנים הבלוילריאניים ( של סכיזופרניה ;( אבל כאיש מאמין , בשבילי הוא אלוהים " . אלברט שווייצר - אדם של חמלה גדולה , רופא , חוקר מוסיקה , תיאולוג , נגן אורגן ומאמין גדול - יכול היה לשייט בין שני ערוצי חשיבה כה שונים זה מזה בלי תחושת סתירה . ביכולתו לנהוג בשניות מופלאה כזו אנו רואים כיצד שני אופני הסתכלות חשובים על העולם - אופן החשיבה המדעי ואופן החשיבה המיתי - מתכנסים בתודעה אחת בלי שיטשטשו זה את זה . אלוהים של שווייצר לא היה סכיזופרן - ואילו האיש ישוע מנצרת , אולי חולה נפש , לא היה אלוהים . בתודעתו של המאמין / הרופא אלברט שווייצר הם חיו בשני אופני קיום נפרדים . המדע אינו יכול לסבול סתירות . המיתוס , לעומתו , מתמסר להן בתאווה רבה ומתאר אותן בפירוט ציורי וגועש . מושאיו של המדע הם בני אפשרות קיום אחת : קיום שאפשר לתארו , לשחזרו ולהסבירו . מושאיו של המדע הם אפוא בחינים ; ( testable ) אי אפשר שאותו דבר יהיה ולא יהיה בו זמנית . מושאיו...
אל הספר