אחד המצביאים הגדולים של בית טאירה , קורמ 1 רי , יצא בלוויית פמליה של לוחמים למסע ציד צבאים בהר טוגאקושי , מרחק יומיים רכיבה מעיר הבירה קיוטו . היה זה בעיצומו של הסתיו , בטרם נשרו עלי העצים , והם צבועים באלפי גוונים של אדום וכתום , צהוב וזהוב . הערב ירד , וקורמורי רכב עם חבורתו אל עומק ההרים . לפתע ראו לפניהם קבוצת אנשים . קורמורי שלח אחד מאנשיו לבדוק במה מדובר . הצופה חזר וסיפר על אשה צעירה ויפה , מנשות האצולה ככל הנראה , שעורכת מסיבה בחיק הטבע , המוקדשת להתבוננות בעלי הסתיו . קורמורי צפה גם הוא לעבר המסיבה , וראה שתחומה מופרד מן הסביבה במחיצת בד מעוטרת בציורים נאים . בתוך תחומה של המסיבה ראה מחיצות נייר מקושטות . הוא תהה מה מעשיה של אשה מן האצולה במקום נידח שכזה . ומכיוון שאין זה נאה לחלוף רכוב על פניה של בת אצילים , ירד קורמורי מסוסו , הסיר את כובעו , עקף בזהירות את תחומה של המסיבה , וחשב להמשיך הלאה בשביל אחר . אך כשעבר ליד מחיצת הבד המעוטרת , פנתה אליו האשה וביקשה ממנו לעצור לרגע ולהאזין לה . היא סיפרה לו שאין היא בת אצילים והוסיפה "-. עליתי להרים כדי לנוח ולצפות בעלי הסתיו , בתקוו...
אל הספר