ברוב זעמה על מעלליו של אחיה , אל הסערה , הלכה אלת השמש וכלאה את עצמה במערת הסלע השמימי . על פי המערה גללה סלע גדול . חושך גדול ירד על המישור השמימי ועל ארץ מישורי הקנים האמצעית , ארצם של בני התמותה . עלטה נצחית ירדה על הכל , ואיש לא הבחין עוד בין יום לבין לילה . האלים נחרדו ונרעשו , ונהי קינתם נשמע כזמזום הזבובים במעופם בחודשי הקיץ . שמונה מאות ריבוא אלים נאספו על גדת נהר השלווה השמימי , וביקשו מאל המחשבות הכוללות לעוץ להם עצה : איך יוציאו את אמאטראסו מן המערה ויחזירו את האור לעולם ? והאלים עשו כעצתו . תחילה אספו את כל ציפורי השיר של טוקויו , ארץ הנעורים הנצחיים , שישירו שם זו לזו משיריהן . אחר כך כרו ברזל מהרי המתכת השמימיים , ושלו סלעים מקרקעיתו של נהר השלווה השמימי . הם קראו לנפח השמימי שיתקין להם מראה עגולה , ועל אם אבני החן ציוו לשזור ענק ובו חמש מאות אבני חן מעוגלות . שני אלים ביתרו כתף של צבי כדי להעלותה קורבן , וכמה אלים אחרים הושיטו קליפה של עץ דובדבן לידעונים . לבסוף שלחו להביא מהר רחוק את עץ הסאקאקי הקדוש בעל חמש מאות הענפים . על ענפיו תלו את ענק חמש מאות אבני החן , את המרא...
אל הספר