לאחר שטלמכוס פרש אל חדרו ושקע בשינה ערבה , ירדה פנלופה אל האולם , דומה ביופייה לארטמיס או לאפרודיטה . ליד האח העמידו למענה כיסא משן ומכסף מעשה ידי אמן , ועליו פר & ו עור כבש . השפחות פינו את שיירי האוכל והכלים , ניקו את האולם , והתקינו את האש כדי להאיר ולחמם . אורינומה הסוכנת הציבה כיסא מפואר לאודיסאוס , וכשישב בו חקרה אותו פנלופה למוצאו . אודיסאוס אמר שסיפור עברו רק יגרום לצער מיותר , ומוטב שתשאל אותו בעניינים שנוגעים לה ולביתה . פנלופה ענתה לו שמאז יצא בעלה לטרויה אבדו חינה ונעוריה , ורק אם ישוב ינץ יופייה מחדש . היא שרויה באבל מתמיד , שכן מחזרים רבים באו אל ביתה מאיי הסביבה , וגם נכבדי איתקה לוחצים שתינשא לאיש ומכלים את רכושה . אלא שהיא מתגעגעת לאודיסאוס ומנסה לדחות את ההחלטה . תחילה העמידה בחדרה נול , והודיעה שתינשא רק לאחר שתשלים לארוג תכריכים ללארטס הישיש . ביום היתה אורגת , ובלילות , לאור אבוקה , היתה פורמת את האריג . כך הוליכה אותם שולל שלוש שנים , עד שהשפחות הלשינו עליה . כעת היא במצוקה , כי הוריה תובעים שתינשא , וגם בנה שבגר מבקש לשלוט ברכושו . לשמע דבריה ניאות אודיסאוס לגולל...
אל הספר