בעוד טרויה בוכה על הקטור , הושלכה גופתו לרגלי המיטה שעליה נחה גופתו של פטרוקלוס . היוונים פרשו לאוהליהם , אבל על המירמידונים פקד אכילס שלא יתירו את סוסיהם . שלוש פעמים הם הקיפו ברכיבה את מיטת החלל , ולאחר מכן ספדו לו והשמיעו מזמורי קינה . עם רדת החשיכה ערך אכילס לאנשיו את סעודת הזבח . הרבה פרים , חזירים וכבשים נשחטו , ודמם ניגר מסביב לגופת המת . מצביאי היוונים חיממו מים בקלחת , וביקשו מאכילס שישטוף מעל גופו את האבק והדם . אבל הוא נדר שלא יתרחץ בטרם יקיים את פולחני הקבורה לפטרוקלוס . אותו לילה הוא שכב על חוף הים , מקונן על ידידו , וכשאחזה אותו תנומה , הופיע בחלומו פטרוקלוס ונזף בו על ששכח לקבור אותו , ולכן נשמתו מיטלטלת עדיין מבלי שמצאה מנוחה . ברגש הוא הזכיר לו איך בעודו נער מצא מחסה בבית פלאוס , לאחר שבכעס הרג איש בשעת משחק קוביות . מאז גדל כאח לאכילס , ועל כן בקשתו היא שכלי אחד יכיל את עצמותיהם . אכילס קרא לידידו שיתקרב כדי שיתחבקו ויבכו יחד , וכששלח את זרועותיו לגפפו נעלמה דמותו של פטרוקלוס , וכך הקיץ משנתו . כל אותו יום כרתו היוונים עצים על הר אידה , וערמו אותם על חוף הים . אכילס ג...
אל הספר