ליל חרדה עבר על אנטיגונה n , ctmn בנותיו של אדיפוס . מכיוון החומות נשמעו קריאות של לוחמים , אנקות ושקשוק כלי נשק . צבא ארגוס נהדף , ובעיר הדהדו תרועות שמחה . אך אז נודע להן שאחיהן אטאוקלס ופולינייקס הרגו זה את זה . קראון , שקיבל את השלטון , פירסם מייד צו האומר שאטאוקלס ייקבר בכבוד מלכים כיאה לגיבור , בעוד שגופת אחיו פולינייקס תופקר בשדה לכלבים ולעופות כראוי לבוגד , וכל מי שיפר את הצו יומת בסקילה . אנטיגונה , שעמדה ללא חת לצד אביה בשנות נדודיו , לא יכלה להשלים עם השפלת גופו של אחיה . היא הציעה לאיסמנה לצאת יחד אתה לשדה ולקבור אותו . איסמנה , שהיתה נפש נאמנה אך רכה , הזכירה לה מה מצבן : שהן רק נשים חלשות , שאי אפשר להפר צו של מלך , ושהמעשה ימיט עליהן אסון . אנטיגונה התנערה מאחותה במילים קשות . איסמנה הפצירה בה שתחוס על עצמה , אך ללא הועיל . בכסות החשיכה התקרבה אנטיגונה אל גופת פולינייקס , גרפה עפר וכיסתה אותו . קראון ראה בצו שפירסם מופת לשלטון תקיף , שנוהג ללא משוא פנים , ומבחן לאזרחות ולשמירת חוק . לכן הוא נרעש כשבא אחד השומרים ובישר לו , שמישהו עשה חסד עם גופת פולינייקס וכיסה אותה בעפר...
אל הספר