אורפאוס , גדול המשוררים והמנגנים , היה בנם של המוזה קליופה וא 1 יגרוס מלך תראקיה . כששר ופרט על הנבל היו החיות נמשכות בחבלי קסם להקשיב לו , ועצים ואבנים היו נעתקים ממקומם וזזים לעברו : מעל לראשו עופפו המון ציפורים , ומתוך תכול המים קיפצו דגים לשמע הזמרה המופלאה ... אורפאוס הצטרף לגיבורים שהפליגו בספינה ארגו להביא מקולכיס את גיזת הזהב , וסייע בשירתו ובנגינתו להתגבר על חתחתי הדרך . כשחזר מן המסע , נשא לאשה את אורידיקה וחי איתה בתראקקה . יום אחד הכיש אותה נחש , והיא מתה . מספרים שהדבר קרה בעמק שליד נהר פניוס : אורידיקה נמלטה מאריסטיוס שניסה לאנוס אותה , ובמנוסתה דרכה בבלי דעת על הנחש הקטלני . אורפאוס הלך לאאורנוס שבתספרוטיה ושם ירד למעמקי השאול כדי להחזיר את אורידיקה לחיים . בנגינתו הנרגשת ובזמרתו השפיע על כארון שייט המתים , ועל הכלב קרןרוס העומד בפתח השאול . אפילו ליבו של הדס , אל המתים , התרכך . הוא הסכים שאורפאוס יעלה את אורידיקה אל עולם החיים , ובלבד שלא יפנה אליה את מבטו . אורידיקה הלכה במעבר החשוך בעקבות אורפאוס , שנזהר לא להביט בה . רק בסוף הדרך , כאשר נראו כבר קרני השמש , הוא פנה ...
אל הספר