דאוקליון והמבול

זאוס נואש מבני האדם והחליט להוריד מבול כדי להשמידם . פרומתאוס , שידע זאת , הזהיר בעור מועד את בנו ךאיקליון שמלך בחבל פתןה . בעצת אביו בנה דאוקליון תיבה , צייד אותה במזון , וישב בה עם אשתו פירה , בתם של אפימתאוס ופנדורה . אז בא המבול והציף את כל הארץ . רוב האנשים מתו . שרדו רק אחדים , שנמלטו אל ראשי ההרים הגבוהים . אחד מהם , מגארוס , שמע את צריחות העגורים , שחה בעקבותיהם אל פסגתו של הר קרנאוס הקרוי מאז על שמם , וכך ניצל . תשעה ימים ותשעה לילות שטה התיבה של דאוקליון , עד שנחה על הר פרנסוס . כשפסק הגשם , יצא דאוקליון מתוכה וזבח לזאוס . לאות רצון שלח אליו זאוס את הרמס , שהעניק לו זכות לבקש מה שיחפוץ . דאוקליון חשב שרק הוא ואשתו ניצלו , ולכן ביקש שבני האדם ייווצרו מחדש . בעצת זאוס ליקטו שניהם אבנים והשליכו אותן אחורה מעל לראשיהם . האבנים שהשליך דאוקליון הפכו לגברים , ואלה שהשליכה פירה - לנשים .  אל הספר
מפה : מיפוי והוצאה לאור