דמטר ופרספונה

למטר , האלה המעניקה את היבולים והפירות , ילדה לזאוס את פרספונה . פעם יצאה הנערה הרכה אל האחו עם חברותיה , בנותיו של אוקיינוס , להשתעשע ולקטוף פרחי בר . היא אספה סיגלים , איריסים , כרכומים , ורדים ופרחי יקינטון , עד שראתה נרקיס גדול ונפלא . פרספונה לא חשדה שדודה הדס אל השאול נתן בה את עינו , וגם לא העלתה על דעתה שזאוס אביה הוא שהצמיח את הנרקיס הזה כדי לסייע לאחיו . כשקטפה את הפרח נבקעה האדמה , ואל המתים יצא ממנה . הוא חטף את הנערה , ובמרכבת זהב רתומה לסוסים בני אלמוות הוביל אותה אל משכנו . פרספונה פרצה בבכי ושיוועה לאביה , אבל רק הקטה , אלת הצמתים שלפיד בידה , שמעה ממערתה את בכיה וקריאותיה , ורק הליוס , שדבר לא נסתר מעיניו , ראה את מעשה החטיפה . כל עוד ראתה בדרכה הרים ושמים , ים וכוכבים , זעקה פרספונה בתקווה שאמה תשמע . ואכן , דמטר שמעה לבסוף את הקול הזועק וליבה נשבר . היא קרעה מראשה את השביס , ועטופה ברדיד שחור חשה לחפש את בתה . בידיה אחזה שני לפידים בוערים . תשעה ימים לא אכלה דמטר ממזון האלים ולא התרחצה , עד שביום העשירי פגשה את הקטה . אלת הצמתים סיפרה לה שאמנם שמעה את זעקותיה של פרספ...  אל הספר
מפה : מיפוי והוצאה לאור