והוא אכן לא בא . המלכות הפכה אין ספור פעמים למינות , התורה פסה מן הארץ , החוכמה נשכחה ודבר לא קרה . בשארית כוחותיהם דשדשו היהודים בעולם התוהו וליקטו ניצוצות ככל שמצאה ידם . היו מועדים בחושך , מכוונים כוונות ומשתדלים בתפילתם , בדיבורם , בקומם ובשוכבם לישון , במלמוליהם העתיקים ובשתיקותיהם המתארכות . ועדיין לא קרה דבר . לבסוף נקעה נפשם . הגיעה ציפייה עד נפש . בשנים ת"ח ות"ט עלו הקוזאקים של חמליניצקי על יהודי גליציה ופודוליה ופרעו בהם קשות . קהילות שלמות נחרבו ודבר לא קרה . אז קם לישראל משיח מתוכם . היה זה שבתי צבי , שעוד בילדותו היה הוגה את השם באותיותיו , מדבר עם הרוחות , מתפלל עם מלאכים ומעפיל בעולם הספירות . הוא הכפיף תחתיו בהשבעות ובכוונות את כל כוחות הקדושה וכוחות הטומאה , מלאכים ושדים , בני תהום ובני מרום . בנערותו , בעיצומן של קינות תשעה באב , חלם שבתי צבי שהוא הולך אל מחוץ לעיר , נושא עור צבי ואוחז ראי קטן , עד שהגיע להר קטן של שלג . שם שמע קול מרעים מצד צפון וקורא לו להתבונן בראי . הוא הביט בראי וראה את ראשו , ידיו ורגליו נפרדים מגופו ואחרים צומחים במקומם . גם עורו נשר מגופו והוא...
אל הספר