סופר שלאחר שיתפנה ממלחמות , חיסולי חשבונות , נקמות ושפטים , יישב האל על כיסאו , יזמן את הצדיקים והזכאים בדינו הקשה ויעניק להם שכר על פועלם . הוא ילביש אותם במלבושי ישועה ומלכות כדוגמת לבושו שלו , יעטרם בעטרת כבוד , יכתירם ויגיה עליהם את זיו שכינתו . הוא ייתן בידם שרביט אש , ירכיבם על סוסי האש שלו ויסיעם במרכבת האש שלו . לרשותו של כל צדיק יעמדו שלוש מאות שישים וחמישה מלאכי שרת ועבור כל צדיק ייבנו שני ארמונות של נופך , ספיר ויהלום בגודל של שש מאות שישים וחמש אמות על ארבע אמות כל אחד . הצדיקים ימוקמו נוכח כיסא הכבוד ויראו מסוף העולם ועד סופו באור שנגנז עבורם מאז ימי בראשית . הם יאכלו ממעדני העולם הבא אבל לא יפרישו צואה . במקום צואה ינבעו מנקבוביותיהם דבש וחלב וריחות עדנים כריח הלבנון . רק זרעם ימשיך לנבוע כמו בעולם הזה , אלא שישפע מהם בלי הפסקה . ולאן ישפע ? שמא לבטלה ? חלילה , שהרי גם נשותיהם יהיו שם עימם והצדיקים יבואו על נשותיהם עוד ועוד , אלא שאלה לא יתעברו עוד . בינתיים , הוסיפו החוזים בקול חולמני , ניחר מעט , יירד בית המקדש של מעלה , שחיכה כל העת ברקיע , למטה לארץ . המשיח ישב על כיס...
אל הספר