המלאכים צדקו : אלוהים אכן איים להחריב את כל עולמו , כפי שעשה פעמים רבות בעבר , אבל גם הפעם לא מימש את איומו והחכמים הוסיפו למות מיתות משונות . כך רבי חנינא בן תרדיון שדנו אותו בפקודת הנציב הרומי לשריפה , את אישתו להריגה ואת בתו לזנות . בתגובה הכריז רק : הצור תמים פועלו . גם אישתו ובתו הצדיקו את הדין . אחר כך עשו מדורה גדולה והכניסו את רבי חנינא אל תוך האש עטוף בדפי ספר התורה שלו . אבל האש התרחקה ולא נגעה בו . נבהל שליח הנציב הרומי ושאל : אתה זה שנגזרה עליו מיתה ? אמר לו שכן . שאל אותו שליח הנציב איך זה ייתכן שהאש לא נוגעת בו . ביקש ממנו חנינא להמתין רגע עד שיברר במרום אם הם באמת אלו שהאל התכוון שיקחו את נשמתו . הבירור העלה שהם אכן אלה . אז אמר רבי חנינא לרומאי : קחו את נשמתי . מיד אחזה האש בו ובגווילים הכרוכים סביבו והאותיות היו ניתקות מן הגוויל ופורחות באוויר עם האש . את רבי ישבב הוציאו להורג בגיל תשעים . לפני כן נפרד מתלמידיו ואמר להם דבר תורה . שאל אותו הרומאי : אתה הולך למות ודורש ? ענה לו רבי ישבב שהוא אינו הולך למות , אלא הולך לעולם הבא . לעג לו הרומאי ואמר שאין עולם שני . אמר לו...
אל הספר