באותו זמן , בירכתי הארץ , במקום כה רחוק עד שאפילו זעקות הנשחטים והנאנסות מירושלים לא הגיעו אליו , חרש יהודי אחד את אדמתו . פתאום התקדרו השמים , האדמה כמו נרעדה והעצים כפפו את ראשם . השור שמשך במחרשה נעמד לפתע , ואז נפל לארץ והתחיל לגעות . היהודי לא ידע מה קרה לו , אבל גם הוא חש כבדות וריפיון שכמעט מוטטו אותו לארץ . הוא הוצף בוודאות שמשהו נעכר , נתחמץ , וכבר לא ישוב להיות כשהיה . עוד הוא עומד כך ומתנודד ברוח הקשה והקרה שהחלה לנשוב מצפון עבר שם ערבי אחד וקרא לו מרחוק : בן עם נידח , התר את המחרשה , נפלה עירכם ירושלים ונשרף בית מקדשכם ! האיש כרע לארץ , קרע את בגדיו והתחיל להתבוסס בעפר עם השור . אבל אז הבחין שמעליו התחילו העננים להתפזר , ורוח חרישית , רכה , באה מכיוון אחר . לפתע קם השור , הזדקף על רגליו האחוריות והתחיל לרקוד . היהודי הביט בו משתומם , עד ששמע קול קורא מהדהד באוויר הרועד : בן אדם , אל תתעצב , כרגע נולד מנחם בן עמיאל , המשיח !
אל הספר