בין הנתבעים לוותר על איסורי דתם היו גם אלמנה אחת מן האצולה הירושלמית ושבעת בניה . אנטיוכוס אסר אותם וניסה לשכנעם להשתחוות לאלי יוון , מקדוניה וסוריה . בתמורה הבטיח להוציאם לחופשי ולהעתיר עליהם מתנות , אבל הם סירבו לו . הוא כלא אותם והאכילם לחם צר ומים לחץ , והם הוסיפו לסרב . הוא ציווה להלקותם בשוטים , והם עמדו במריים . אז הוציא אותם לחצר ובה מדורה ועליה מחתות וקלחות לוהטות , מוקפת עבדים חמושים בכידונים ושוטים . סביב החצר נאסף המון רב ואת האם ובניה העמידו בתווך וביקשו מהם פעם נוספת להשתחוות לאלוהי יוון . הם לא זזו מסירובם . אז העמידו את הבכור לפני המלך והוא ניסה לשכנעו לבחור בחיים על פני מוות בייסורים . אבל הנער אמר לו שהוא מבזבז את ומנו והוא לא יסור מחוקת אלוהיו ולא יעבוד עבודה זרה . בתגובה כרתו את לשונו , קצצו את ידיו ואת רגליו ופשטו את עורו לעיני אמו ואחיו . לבסוף צלו את הגוף שותת הדם חי בקלחת . והאם והאחים הביטו בו גווע לעיניהם ואמרו : אכן , אלוהים מרחם עלינו . אחריו לקחו את השני וניסו לשכנעו למנוע מעצמו את גורלו של אחיו . הוא סירב והם הלקו אותו בשוטים , פשטו את עור קרקפתו והתעללו ב...
אל הספר