הפרסים הוכו לבסוף על ידי אלכסנדר מוקדון , ולאחר שחלף בבשר האימפריה שלהם כחלוף הסכין בחמאה פנה למצרים דרך יהודה , שבה הקימו בינתיים נחמיה ועזרא את בית המקדש השני בחסותו של כורש מלך פרס . כשהגיע אלכסנדר לירושלים ליוו אותו כותים שניסו לשכנעו להחריב את העיר וקיוו לגרוף חלק מן השלל . אבל כשעמד בשערי העיר יצא לקראתו שמעון הצדיק לברכו . אלכסנדר הכיר בו את המלאך שהיה מופיע בחלומותיו בלילות ומברך את צבאותיו , ולתדהמתם של הכותים ירד לקראתו מן המרכבה . בעקבות המיפגש עם שמעון נטה לעיר חסד ונטש את הכותים . אז תפסו היהודים את הכותים , נקבו את עקביהם , העבירו חבלים ברגליהם ומשכו אותם בעקבות חמוריהם על הקוצים והברקנים עד שהגיעו להר גריזים . כשהגיעו לשם חרשו את ההר ואת מקדש השומרונים והפכו את האדמה המקודשת להם . אחר כך הכריזו על יום החורבן הזה יום טוב . אבל אלכסנדר מת , שמעון הצדיק מת גם הוא ושמש היהודים החלה שוקעת . שוב התחילו סימני החורבן להתרבות סביב אבל לא היה מי שיקרא אותם . השעיר המשתלח שנהגו לשלוח למדבר לכפר על חטאי העדה היה אובד במדבר ואיש לא ידע אם חטאי העדה כופרו ; לשון הזהורית - חוט הצמר האד...
אל הספר