לעת עתה צץ עמלק בדמותו של המן . להמן היה חשוב שכולם ישתחוו לו , אבל מרדכי נשאר לעמוד זקוף בשער בית המלך > אם כי כפוף במקצת מכובד דברי הימים שרבץ על כתפיו , ( לא כרע ולא השתחווה . כמה מחכמי החצר הקשו עליו בטענות מפולפלות : הרי אתה מזרע יעקב , וידוע שיעקב וכל בניו השתחוו שבע פעמים לאבינו עשיו ! התחכם להם מרדכי וענה מתונות ושנונות : אבל אני מזרע בנימין , ובנימין עוד היה עובר בבטן אמו באותה שעה . נמצא שלא כרע ולא השתחווה מרצונו לאיש . אבל המן לא היה מעוניין במדרשי אגדה . הוא קצף מאוד על עמידתו הזקופה של מרדכי וערך תחקיר קטן . התברר שאותו מרדכי הוא בן לעם מוזר ומפוזר שדתו ומנהגיו שונים מאלה של שאר העמים באימפריה הפרסית . המן למד את הנושא ואחר כך הלך אל המלך והמליץ לו להשמיד את העם הזה . הוא שטח לפניו את הנימוקים הבאים : היהודים מתייחסים אלינו ואל כל מי שאינו יהודי כאל טמאים ; כשהם עוברים לידינו או מדברים עלינו הם רוקקים ; הם מתחמקים משירות צבאי בצבא המלך ; הם אינם רוצים להתחתן בנו ; אם מצרפים מישהו מהם לעבודות הממלכה , בחקלאות או במשהו אחר , הם משתמטים בתירוץ שזהו יום שבתם ואסור להם לעבוד ב...
אל הספר