דברי הימים הוסיפו להיחרז בפי מספריהם , להתהדהד , להתאבך בעשן המדורות , להימוג ברקיעי הלילה . כקודמיו לפניו גם דריווש המדי רומם את דניאל והעניק לו סמכויות יתר . עניין זה לא מצא חן בעיני שאר היועצים והם סיפרו למלך שבניגוד לאיסור שהוא עצמו הוציא , דניאל מתפלל לאלוהיו . המלך דווקא ניסה להוריד אותו מהעץ הזה ולמנוע הקצנה של העימות , אבל דניאל התעקש ולא היה מוכן לשום סוג של פשרה , קואליציונית או אחרת . לכן זרקו אותו לגוב האריות וחתמו את הגוב באבן . אבל אלוהים שלח מלאך שחסם את פי האריות ודניאל לא ניזוק . המלך , שמלכתחילה לא רצה שהדברים יגיעו לידי כך , שמח , וברוב שמחתו ציווה להשליך את היועצים שגרמו לכל זה אל הגוב עם נשותיהם וילדיהם . כולם נטרפו . דניאל עצמו האריך עוד ימים וראה חזיונות רבים ומשונים , אבל באחרית ימיו שבו מראות הקץ ונסתרו מפניו . במותו נקבר דניאל בשושן , בחלקה העשיר והנאה של העיר . מעשה זה הרעים את תושבי החלק השני , העני והעגום , שטענו כי כל העושר נפל בחלקה האחר של העיר בשל קברו של דניאל . הם ביקשו להעביר את קברו של דניאל אליהם אבל בקשתם לא נענתה . כתוצאה מכך פרצה מלחמה בין שני ח...
אל הספר