אליהו נועד לבשר את הגאולה ולכן נשא באדרתו גם את החורבן והגלות , שכן בלי חורבן וגלות אץ כל צורך בגאולה . ואכן , אפשר שהחורבן והגלות ריחפו תמיד מעל ראשם של היהודים , כמין גורל עגום , הרה אומללות , בלתי נמנע , וכאשר הדברים כבר התרחשו בפועל הם בסך הכל הגשימו את הסיפור שנכרך בעקביהם כנבואה קודרת לעתיד לבוא . כשבא סוף סוף חורבן הבית הראשון , ולאחריו השני , ולאחריהם פורענויות מפורענויות שונות , נכרכו כל אלה זה בזה ובאזהרות ובנבואות שבישרו אותם , והיו לאגודה אחת של סבל וענות . תולדות ישראל היו לשלשלת אפר של פוגרומים , גירוש וחורבן , שבסופם נשקפת הגאולה , חמקמקה ושברירית . מעל כל זה , גבוה ובלתי מובן , ריחף האל שהזהיר , שהבטיח , שקיים , ששילח גויים עצומים וחזקים בעמו הקטן , לייסרו , לאלפו בינה וכאב . דווקא את היקר והקרוב לו ביותר השחית לבלי הכר . ארץ ישראל נחרבה מכל הארצות , ירושלים מכל הערים ובית המקדש מכל הבתים והמקדשים . שבע שנים לאחר החורבן בידי טיטוס ואספסיאנוס עוד בערה הארץ באש , במלח מלובן ובגופרית כסדום ועטורה בשעתן והיתד . לשממה חרוכה . רבי יוסי בן חלפתא ידע לספר שחמישים ושתיים שנה לאח...
אל הספר