גם עלייתו של אליהו למרום לא סימנה את פרידתו הסופית מן הארץ . אליהו שלא מת מעולם חזר אחר כך לפקוד את הארץ פעמים רבות . לרוב היו ביקוריו קשורים לגאולה ולחיבוטי הגאולה של החכמים . לנביא מלאכי התגלה שלפני יום אלוהים הגדול והנורא עתיד להגיע אליהו להשכין שלום בארץ , להשיב לב אבות על בנים , לפתור קושיות וליישב מחלוקות . לחז"ל נודע שכבר אז , על הר הכרמל , לנוכח נביאי הבעל , ידע אליהו שהוא עתיד לחזור ולבשר את הגאולה . לכן כשהתפלל על המזבח הזכיר זאת לאלוהים ואמר לו שאם לא יסייע לו ויוריד אש מהשמים על המזבח לא יאמינו לו יותר , ולא יאמינו לו גם בעתיד , כשיבוא לבשר את הגאולה . זה שיכנע את אלוהים והוא הוריד אש שלא רק אוכלת , אלא גם שותה ומלחכת . אליהו שהתעסק בענייני גאולה כבר לא היה זועם כבצעירותו , אלא מין זקן חכם שבא ליישב מצוקות ולנחם את התועים ונשברי הלבב . הוא היה ידידם ויועצם של הצדיקים והחסידים . בתוקף דרישות הניידות של תפקידו היה טס בכל קצות הארץ , לובש ופושט צורה . לעיתים הופיע כאדם פשוט , לעיתים כפרש רוכב על סוס , לעיתים כערבי , לעיתים כשר רומאי ולעיתים כזונה . כך כשרדפו חיילים רומאים אחרי...
אל הספר