אליהו התשבי היה נביא קשה ובלתי מתפשר מן הגלעד . הוא הוכיח את המלך אחאב על שאיפשר לאישתו הצידונית איזבל להפיץ בארץ את פולחן הבעל והאשרה . אחאב לא היה סובלני במיוחד כלפי התוכחות האלה ואליהו ברח ממנו והסתתר בנחל כרית על הירדן . שם ניזון רק ממה שהואילו העורבים להביא לו . אז פנה אליהו לאלוהים ושאל אותו עד מתי הוא מתכוון לשתוק ולשבת באפס מעשה כשישראל עוזבים את בריתו , הורסים את מזבחותיו , רודפים והורגים את נביאיו . אלוהים ענה לו : זו בריתי שלי , מזבחותי שלי ונביאי שלי , אז מה זה נוגע לך ? משם המשיך אליהו בעיצומה של בצורת קשה לביתה של אלמנה אחת בצרפת , ליד צידון , והצליח לגרום לכד הקמח ולצפחת השמן הדלים שבביתה לא לכלות עד בוא הגשם . בסמוך לכך חלה בנה של האלמנה ונטה למות ואליהו התמודד עליו שלוש פעמים ושאל את אלוהים למה הביא את רעתו על הילד הזה . לבסוף הצליח המאבק והילד שב לחיים . מאבקו של אליהו בנביאי הבעל והאשרה הסמוכים על שולחן איזבל הסתיים במלחמה חזיתית . הוא קיבץ מיוזמתו - מבלי להתייעץ באלוהים - את שמונה מאות וחמישים הכוהנים אל הכרמל והציב בפניהם אתגר - להוריד אש מן השמים ולהדליק את המזבח ...
אל הספר